מעשנת את הדשא הירוק יותר של השכן...

אנחנו חיים בעולם מאוד תחרותי ומהיר. להיות הכי טוב הכי מצחיק הכי שנון, הכי שווה, יפה, חתיך, מתלבש מעולה ובכלל הכי הכי שיש...

מי יכול עליי? אני הכי מוצלח, הכי טוב במה שאני עושה, יש לי עבודה מעולה, יש לי בן זוג מדהים, יש לי ילדים מקסימים ונפלאים ובכלל החיים שלי מושלמים.

ככה נראה חשבון הפייסבוק של כל אחד מאיתנו בערך. פלוס מינוס הילדים.

מהי בעצם המציאות שלי? מי קובע את הסטנדרטים שבהם אני חיה או רוצה לחיות?

שניה לפני שאני נהית פילוסופית פה, הבלוג בכל זאת תמיד עוסק בתכלס. אבל מי קבע?

על משקל "למה מי מת"? למה אני משווה את עצמי לאחרים בעצם?

מחקרים פסיכולוגים הראו שזה בלתי נמנע לערוך השוואות חברתיות. היה אפילו פסיכולוג אמריקאי בשם פסטינגר במחקרו טען שהצורך בהשוואות חברתיות זהה לצורך שלנו שאנחנו רעבים או צמאים. .

הוא טבוע בנו, מעצם היותנו יצורים חברתיים, החיים יחד עם עוד אנשים סביבנו.

יש באמת דרך להימנע מהשוואת ולהגיד לעצמי טוב לי עם מי שאני, ועם הקיים?

שלא תתבלבלו, זה לא אומר שאני לא מעודדת לשאוף גבוה ולמעלה, או להסתפק בבינוניות, אלא, להסתכל על ההישגים שלי ולשפר אותם לפי הישגים גבוהים יותר של אחרים – כל עוד אני באמת מסוגל להגיד לעצמי – אני נהנה מהדרך, והדרך הזאת מאפיינת אותי.

אני לא באמת חייבת לנהל חברת ענק לצד הקמת אירועי צדקה למען הנזקקים. ולא, אני לא באמת חייבת להיראות כמו זאת מהקטלוג, כי היא בקטלוג, ואני לא חייבת להיות הכי טובה במה שאני עושה כל עוד אני עושה את הכי טוב שלי. וזה ההבדל העיקרי.

השוואות שיקחו אותנו גבוה יותר צריכות להיות השוואות זמניות. מה הייתי בעבר ומה אני רוצה להיות בעתיד. ותמיד תשאלו מי מנהל את מי.

אז איך מתמודדים עם השוואות?

ראשית, יש לקחת בערבון מוגבל את הדרך בה אנשים מספרים על החיים שלהם או מראים לכם אותה.

כן, אני מפרסם תמונה שלי שזכיתי בה בפרס יוקרתי, אבל לעולם לא אפרסם את עשרת הפעמים שבה אף אחד בכלל לא חשב אפילו להסתכל לעבר היצירה שלי.

וכן, אני מפרסם תמונה שלי באי אקזוטי בעולם עם הילדים והמשפחה, אבל אלו היו 30 שניות של אושר, שקדמו להם שלוש שעות של מריבות אין סופיות.

יש לי חברים עמם אני נפגשת ואני מראש יודעת שאני הולכת לשמוע על כמה שהם מוצלחים או הילדים שלהם עוד יותר מוצלחים.

גם את הסיפורים האלה אני לוקחת בעירבון מוגבל.

מחייכת, מהנהנת ואומרת לעצמי בלב "בחיאת נו"...

אז לא הכל מדיד, ולא באמת אפשר לדעת מה קורה אצל השכן, ותכלס – זה לא

ממש משנה.

הלכתי להתעסק בענייני. ואולי גם לעשן משהו? להשוות את עצמי לעצמי. נקודה.

ענת סלע MA מומחית למערכות יחסים

מטפלת זוגית ומאמנת למציאת זוגיות

#תקשורתזוגית #זוגיות #אהבה #אימוןזוגי #ייעוץזוגי